לפעמים אנחנו שומעים על "פריצה בין לילה". אולי כצעירה לפני שנולדו הילדים (ילדתי את הבכור בגיל 25) הייתי יכולה להאמין לסיפור הזה ולשאוף שזה יקרה לי.
היום אני מבינה אחרת ועוד יותר מבינה ששום דבר לא יקרה אם אני לא אקח אחריות על עצמי.
בקצרה אספר על המסע בחיי עד כה בתחום המוזיקה וההופעות: שרתי מהרגע שיכולתי לדבר, ההופעה הראשונה שלי מול 500 איש בה שרתי שיר שלם סולו הייתה בגיל 5. בגיל 12 כבר הייתה לי פינה קבועה בתוכנית "החופש הגדול" של החינוכית, במסגרת אחרת של החינוכית ראיינתי מלא מפורסמים.
בגיל 16 התחלתי לכתוב, למדתי תאטרון בתיכון אלון. אודישנים תמיד ליוו אותי. מלא לא. קצת כן- הצלחות קטנות בדרך, פרסומות, תפקיד קטנצ'יק בסרט "הבועה". אחר כך התחלתי לקחת אחריות בניתי מופע עם 4 נגנים מהשורה הראשונה ומפיק מוזיקאלי, מופע של שירים שכתבתי והלחנתי, הופענו קצת בארץ, הקלטתי סינגל, הסינגל לא צלח, יצאה לי הרוח מהמפרשים, התחלתי לפחד ואז לא הצלחתי לשווק את עצמי, חשבתי שמישהו אחר צריך לקחת את תפקיד הניהול שלי…
ואז קרה מה שקורה להרבה זמרים צעירים בתחילת הדרך, שנייה לפני הפריצה המיוחלת זה נתקע.
באופן הכי טבעי החלטתי להתכנס לתא המשפחתי והגשמתי את החלום הכי גדול שלי – להיות אמא בגיל צעיר, גם זה לא היה פשוט ועברתי IVF ונולד הבן הבכור. התפניתי להקמת המשפחה ואני שמחה שזה קרה. כשהילד היה בן שנה התחלתי ללמוד ברימון אבל הפסקתי אחרי סמסטר כי נקלטתי בהריון טבעי והראש שלי היה עסוק בזה. החיים שלי קיבלו תפנית והקמנו יחד 2 מלונות והמוזיקה נדחקה הצידה.
יום אחד כשהקמנו בר במלון החלטתי לנצל את הבר הזה ולהופיע אחת לשבוע, כל יום שני עשיתי הופעה לפעמים היו 40 אנשים בקהל ולפעמים 1 או 2. נהניתי בשני המקרים, כשהיו מעט אנשים פשוט התיישבתי בשולחן שלהם ועשיתי הופעה פרטית, שתינו יחד ונהנינו, עד סוף ההופעה כבר היו מתיישבים סביבנו עוד אנשים. ידעתי שזה משהו שתמיד אעשה, גם אם אופיע על במות גדולות אמשיך לייצר הופעות סלון. אבל לא עשיתי שום דבר חוץ מזה. לא שיווקתי, לא כתבתי, לא דחפתי, עבדתי 24/7 במלונות וההופעות האלו פשוט היו המקום השפוי שלי בשבוע.
כשהתגרשתי ומצאתי את עצמי בין לילה מחוץ לבית ומחוץ למלונות, עם כל הקושי- חזרתי לכתוב והרבה, חזרה לי התשוקה להיות משהו, לעשות משהו, ידעתי שאני היחידה שיכולה לנהל את עצמי ולשווק את עצמי. פתאום נהייה ברור שהדבר הכי טוב שאני יכולה לעשות עבורי ועבור ילדי זה להגשים את עצמי ולא לוותר עלי.
העליתי יחד עם שתי נשים הצגה בשם קרועות, התחלתי להופיע בהופעות סלון עם השירים שלי ובכנסים ובחנויות ובגלריות ואיפה שרק רוצים לשמוע ואיפה שאני יכולה להפתיע. היום אני יודעת שאני בדרך להגשמת החלום וזה יקרה. זה תלוי רק בי.
אני מקליטה אלבום בהפקה מוזיקאלית של אילן וירצברג. יש דד ליין ליציאתו ולהשקתו – ינואר 2018.
יש לך סבלנות להיות איתי כשאפרוץ בין לילה?